הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל שנכנסה בתוקף עם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החליפה בהרבה ממועד בו ניתן לחייב/יחיד צו לפתיחת הליכים ונכנס להליך חדלות פירעון, אסור לו לנהל עסק עצמאי. עם זאת, המחוקק בסעיף 157 לחוק חדלות פירעון נתן לחייב אפשרות להתנהל כעוסק עצמאי אף בזמן ההליך וזאת בכפוף לאישור הממונה (כונס הנכסים הרשמי). עיקר מטרתו ונטייתו של החוק לאפשר לחייב להמשיך ולנהל עסק עצמאי אף בזמן ההליך מתחלקת לשתי סיבות עיקריות. האחת, מתן היתר להמשיך ולנהל עסק עצמאי ע"י החייב יימנע מצב בו תיפגע הכנסתו העיקרית או לרוב היחידה של החייב ולא יוכל לעמוד בהוצאותיו השוטפות, וכפועל יוצא אף נושיו של החייב ייפגעו מכך. בנוסף ובניגוד לסיבה הראשונה אשר הינה נובעת משיקולים כלכליים גרידא, להפעלת עסק עצמאי ע"י החייב ישנה גם חשיבות אישית סוציאלית. מאחר והחייב עד כה ניהל עסק עצמאי, מצב בו תילקח ממנו האפשרות להמשיך ולעסוק בעסקו ולצאת לחפש עבודה חדשה כשכיר תוביל לפגיעה אישית בחייב. בדברי ההסבר לחוק חדלות פירעון נכתב : "מאחר שיש בהמשך הפעלת העסק תועלת בעבור היחיד שאינה בהכרח תועלת כלכלית מוצע לקבוע כי אם היחיד מעוניין בהפעלת העסק, הרי שאין צורך להראות כי הפעלת העסק תגדיל את קופת הנשייה ודי בכך שהממונה שוכנע כי לא יהיה בהפעלה כדי לפגוע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו". מהאמור לעיל, עולה כי ככל ובהפעלת העסק ע"י החייב לא יהיה כדי לפגוע בנושים או בשיקומו הכלכלי של החייב אזי לכאורה אין מניעה למתן היתר לחייב להתנהל כעוסק עצמאי.